איך ללמוד ללא דמעות
על הלמידה ועל טיפוסי לומדים
מתוך הספר "הורים במבוך" מאת עדנה עינה
איך ללמוד ללא דמעות? – על הלמידה ועל טיפוסי לומדים
 
איך ילדים לומדים?
 
ההורים הם מוריו החשובים ביותר של הילד, והבית יכול להיות הסביבה הלימודית הטובה ביותר בעבורו. לכן, על-ידי היכרות מגוון סגנונות הלמידה ושימוש בהם, ביכולתך לעזור לילדים בני כל הגילים לספוג מידע ולהגביר את סקרנותם בנוגע לעולם הסובב אותם.
הנה מבט על הדרך שבה לומד ילדך, וכמה דרכים שבהן אפשר לעזור לו ללמוד בבית.
 
אנחנו לומדים בצורות שונות זה מזה
 
ילדים לומדים במגוון דרכים – האם אתה יודע מהו סגנון הלמידה של ילדך?
האם אתה מודע לסגנון הלמידה שלך-עצמך?
ידיעתו של מסלול הלמידה היעיל ביותר יכולה להקל על הלומד, לעשות אותה ליעילה יותר ולגזול פחות מאמצים.
אין תועלת בדחיפת מידע דרך מסלול מסוים כאשר שימוש בדרך אחרת יכול לשפר את יכולתו של הילד לספוג חומר בכמות גדולה יותר, ואפילו מתוך הנאה.
למה אנו מתכוונים באמירה "סגנונות למידה"? ובכן, האם אתה קורא את ההוראות להפעלת מקלט ה-DVD, או שאתה לוחץ על הכפתורים השונים עד שהוא מתחיל לפעול?
האם אתה טוב יותר בזכירת תמונות מכתב-עת או שאתה זוכר את הטקסט הכתוב? ואולי אינך שם לב בכלל לתמונות המלוות את הטקסט הכתוב?
האם אתה צריך לכתוב לעצמך פתקים כדי לזכור דברים, והאם אתה שומר אותם או משליכם משום שעצם פעולת הכתיבה היא שעוזרת לך לזכור מה כתבת?
 
סגנונות למידה 
פסיכולוגים וחוקרי חינוך חילקו לקטגוריות את סגנונות הלמידה בדרכים רבות, ואולם ישנה דרך מסוימת של הסתכלות על הדברים אשר מצביעה על שלושה סגנונות שמהם ניתן לזהות את הסגנון המוכר באופן אישי.
 
מהו סגנון הלמידה של ילדך? 
הערכה מוקדמת של סגנון הלמידה המועדף יכולה לעזור לילדך ולעודדו כשאתה מלווה את עבודתו בבית. חשוב להיות מודע לסגנון הלמידה של עצמך – משום שהוא יכול לעמוד בסתירה לסגנון הלמידה של ילדך.
 
התבונן בשלושה סגנונות למידה, וראה מהו הסגנון שלך (או סגנונות הלמידה שלך – אתה יכול להעדיף תערובת של סגנונות), ואחר-כך הערך את סגנון הלמידה של ילדך. האם סגנון הלמידה של ילדך שונה מסגנונך, ובמה? ואיך אתה יכול להשתמש בכוחותיך ובכוחותיו בדרך משלימה, על מנת לעזור לו ללמוד בבית.
אנשים שולטים באחד מהסגנונות ומעדיפים סגנון אחר נוסף.
למידה קודמת יכולה לרמוז על סגנון הלמידה שלך.
 
הלומד החזותי 
65% מהאוכלוסייה הם לומדים חזותיים.
ללומד החזותי קל יותר לקבל מידע חדש בתמונות, דיאגרמות, טבלאות, סרטים, או מקריאת
ספרים, תדפיסים וצפייה בשקפים.
הלומד החזותי יכול להיות מילולי ולא מילולי. מרבית טכניקות הלמידה המתאימות ללומד החזותי מתאימות לאלו הנמנים עם שתי הקבוצות, אבל חלק מהן תועדפנה באופן שונה, בעיקר לגבי מהות האמצעים החזותיים. בעוד הלומד החזותי-מילולי יעדיף את המילה הכתובה, יעדיף הלומד החזותי-הלא מילולי אמצעים חזותיים בפורמט של תמונה או שרטוט.
אין טעם בהפרדת ההעדפות ובהכוון מוקדם –  הן תתחוללנה ממילא ומאליהן בעת בחירת אמצעי הלמידה על-ידי הילד הלומד עצמו.
 
איך תבחין בו?
* הוא זקוק לדברים חזותיים ואוהב אותם.
* הוא לומד באמצעות דימויים חזותיים – הוא יכול לזכור תמונות בעמוד או מילים מסוימות.
* מעדיף לדבר עם אנשים פנים אל פנים.
* מתמצא היטב במציאת הדרך, מתמצא בכיוונים וכמעט לא יאבד את דרכו. אם יאבד, את דרכו יעדיף להשתמש במפה. כשיצא מן המעלית ידע לאיזה כיוון לפנות.
* זוכר פני אנשים, זוכר היכן נפגש איתם, אבל אינו זוכר היטב את שמם. זוכר שמות שראה בכתב.
* מקפיד על לבושו.
* נהנה לצייר.
* נהנה להתבונן במפות, טבלאות, סרטים ותמונות.
* יכול להתמיד בלמידה במשך שעות ארוכות.
* משחק במשחקי בנייה, כגון לגו, ואוהב פאזלים.
* כשהוא מרכיב משהו, הוא קורא את ההוראות ומסתכל בתמונה ובאיור המסבירים את דרך
ההרכבה.
* הוא מדבר מהר ואינו אוהב להקשיב לאחרים במשך זמן ארוך.
* כשאינו פעיל, הוא אוהב לשרבט, לשרטט ולקשקש על הנייר. הוא גם עשוי להיראות כחולם
בהקיץ, כשהוא בעצם מתבונן במשהו או במישהו.
* הוא קורא לשם התרגעות והנאה ונהנה גם מסרט והצגת תיאטרון.
* "בלגאן" ותנועה מסביב מפריעים לו.
* הוא מביע תודה והערכה במכתב, בפתק.
* כשהוא כועס, הוא נשאר שקט, ורותח מבפנים.
 
תבחין בו גם על-פי דיבורוהתבטאויותיו ייחודיות ומכילות מילים חזותיות כמו:
"בוא נראה את זה בצורה אחרת..."
"נראה איך זה יעבד..."
"קשה לי לדמיין את זה בדיוק..." 
"אני רואה למה אתה מתכוון".
"זה נראה בסדר".
"בוא ננסה להציג כך את הדברים שאתה אומר..."  ותוך כדי דיבור הוא ישרטט תרשים זרימה, טבלה, דיאגרמה וכו'.
"אני לעולם אינני שוכח פנים".
"הבנתי, אני רואה את התמונה".
 
הוא יעדיף להשתמש בטכניקות הלמידה המתאימות לו
* ינצל טכניקות מיפוי ושרטוט צורות המסמלות מידע.
* ישתמש בדימויים חזותיים, כגון איורים ותמונות.
* ישתמש במפות חשיבה, גראפים, תרשימי זרימה, דיאגרמות, טבלאות וכדומה.
* ישתמש במארגנים גראפיים ודיאגרמות לשם כתיבת הסברים למידע.
* יפיק תועלת מקריאת מידע כתוב.
* ישתמש בצבעים שונים, למשל: כדי לקדד ולארגן חומר.
* יזדקק לדפי נייר גדולים עבור הגראפיקה שהוא עושה, כדי להקל עליו לשרטט את הקווים.
* יציין ראשי פרקים, שמכסים נקודות מפתח ומכוונים את הקריאה, בשעת ביצוע מטלות 
 קריאה.
* ימתח קווים סביב תצורות של מילים מודפסות ואלמנטים של מילים הרומזות על המבנה והשלבים בהתפתחות העלילה בטקסט ספרותי, כמו: "יום אחד..."  או: "לאחר שנים רבות..." או בטקט מידעי, כמו: "יש בעלי חיים שהם... ואילו בעלי חיים..." הרומזים על ניגודיות.
* ישתמש בטבלאות ובצירי זמן למיפוי מאורעות ולזכירת התאריכים כשלומדים חומר חדש. למשל, כדי לבסס את המושג "דור", ישרטט אולי את ציר הזמן כדלהלן:
 
2000    1990    1980    1970    1960    1950    1940     1930    
_+____+____+____+____ +____+____+____+________________________
                                                                                   ______ סבא יעקב נולד (1935)
                                             _______________________ אבא נולד (1967)
       ________________________________________אני נולדתי  (1998)
         
                                                                                                 
* ישתמש בהערות כתובות ובכרטיסיות הברקה כדי לשנן חומרים שונים, מילים ומונחים.
* ירבה להשתמש במילון – שם נמצאים כל הרמזים החזותיים – הברות, הגדרות, תצורות ואותיות מוספיות ותחיליות, וכו'.
* יבליט וידגיש מושגי מפתח ואירועי מפתח.
* יכתוב כתיבה חוזרת של הערות בפונטים שונים או באותיות עבות כדי להדגיש תצורות ועובדות
חשובות.
* ישתמש בדימויים, תמונות, סמלים, מרווחים, ראשי-תיבות, צבעים ואמצעים חזותיים אחרים
להתוויית כיוונים וארגון אסוציאציות חשיבה.
* ישתמש בצבעים, נוסף על הטקסט, בכל מקום אפשרי – על גבי תדפיסים, במחשב, בתוך הספר או בחוברת העבודה.
* ישתמש לפחות בארבעה צבעים שונים של עטים, טושים זוהרים (מרקרים),  במקום במילים.
* יעדיף מידע  כתוב –  בעיקר  ספרים, פתקים, כרטיסיות, פוסטרים, שקפים, הערות כתובות,  
  תדפיסים.
* יכתוב הערות ורשימות לעצמו, וישתמש בהן כתומכי זיכרון, כדי לשוב ולקרוא אותן מאוחר יותר. גם כשיש הערות כתובות הוא יוסיף הערות משלו.
* יהיה יעיל בעיקר בתקשורת כתובה  – יקרא את המידע ויעדיף לכתוב אותו.
 
אסטרטגיות למידה
כדי ללמוד בצורה הטובה ביותר – הלומד החזותי צריך:
- לראות את כל החומרים הנלמדים.
- לכתוב כל דבר כדי שיוכל לסקור, באופן חזותי, במהירות ובתכיפות, את מה שכתב.
- להשתמש בקודים צבעוניים לצורך למידת מושגים חדשים ולצורך יצירת גראפים, בשלב
הראשוני של הלמידה.
- מרצים "צבעוניים" – אלו המלווים את ההוראה באמצעי עזר חזותיים מגוונים – יעזרו לו. הלומד המילולי יפיק תועלת ממרצה המשתמש בלוח או במטול שקפים או במצגות מחשב המציגים את הנקודות העיקריות או ראשי פרקים. הלומד הלא מילולי יעדיף לראות שם תמונות או שרטוטים.
- לשבת קרוב למורה כדי:
* לראות את המורה – את שפת הגוף שלה ואת הבעות הפנים – כדי להבין לגמרי את תוכן השיעור.
* להימנע מהפרעות והסחות דעת חזותיות של חבריו לכיתה.
- לערוך רישומים מפורטים במהלך השיעור או הדיון בכיתה, במקום לספוג את המידע משמיעה בלבד.
- לעבוד במקום שקט ולא בקבוצת למידה.
- להפיק תועלת משימוש בווידאו או dvd.
 
מתמטיקה
השתמש בכל טכניקות הלמידה שתוארו לעיל, והוסף עליהן את אלה:
השתמש ברמזים חזותיים כמו כרטיסי הברקה ופריטים מוחשיים.
השתמש בנייר גראפי לארגון בעיות מתמטיות.
צבע את משפט המפתח של הבעיה המתמטית.
הצעה ללומד המילולי:
כשמדובר בלמידה טכנית או מתמטית – כתוב משפטים וביטויי מפתח המראים שהבנת את החומר.
כשאתה פותר בעיה מתמטית שלבית שקיים בה רצף של צעדים – כתוב בפירוט איך לעשות כל צעד.
 
הצעה ללומד הלא מילולי:
ערוך טבלאות כדי לארגן את המידע.
כשאתה פותר בעיה מתמטית שלבית שיש בה רצף של צעדים – צייר סדרת ריבועים כשבכל אחד מוכנס מעט מן המידע הנדרש ברצף. התבונן בסדרת הריבועים שהנחת על-פי הרצף הנדרש.
השתמש בנייר גראפי גדול בעבור גראפים וטבלאות להצגת מושגי מפתח.
 
ספרות, קריאה
אם אתה לומד חזותי-מילולי:
בדוק במילון את משמעותן של מילים חדשות כשאתה לומד אותן, וכתוב את הגדרתן על
כרטיסיות הברקה.
שב קרוב למורה, כדי להעתיק מהלוח את ההדגמה הכתובה / המצוירת / המשורטטת של המורה.
לפני מבחן צור תזכורות חזותיות של מידע שאותו עליך לשנן.
פזר בכל מקום פתקים שעליהם כתבת מילות מפתח.
 
אם אתה לומד חזותי-לא מילולי:
השתמש בכרטיסיות הברקה, ואז עצום את העיניים ודמיין אותן.
השתמש בטבלאות, גראפים, ציור סמלים ורמזי מפתח חזותיים אחרים.
השתמש בתמונות ואיורים ובכרטיסיות תומכות זיכרון.
 
כתיב, כתיבה
כתוב כל מילה המיועדת להכתבה פעמים אחדות, במקום לומר את המילים בעל-פה.
חזור על המילה בעזרת עט זוהר.
השתמש בכרטיסיות הברקה לשינון המילים.
התאמן בראייה וב"ראייה" בדמיונך את המילים שאותן אתה אמור ללמוד להכתבה, ואז כתוב אותן על הנייר.
נתח מילים בעזרת פירוקן  והרכבתן.
 
הוא מתקשה בבית-הספר:
כשעליו לנקוט פעולה לפני שהוא קורא או רואה את כל מה שיש לעשות.
כשהוא עושה את עבודתו בתנאי סביבה לא נוחים, שיש בהם תנועה ופעילות או רעש.
הוא מתקשה להתעלם מרעשים.
כשעליו להקשיב להרצאות ללא אמצעים חזותיים כגון לוח, שקפים, תדפיס, ספר או אילוסטרציות גראפיות.
כשיש לעבוד בסביבה אפרורית.
כשיש לעבוד ולהתרכז באור פלורסצנטי.
 
איך תוכל לעודד חשיבה בעבור סגנון למידה כזה?
* הרבו לשחק במשחקי לוח ומשחקי זיכרון כדי ליצור תבניות חזותיות.
* הצע לילדך ספרי תמונות מכל הסוגים, גם כשהוא גדל.
* הצע רמזים חזותיים כשאתם קוראים יחד – הצע לילדך לצייר ולצבוע את "תמונות החשיבה" שלו (מה שהוא "רואה" בדמיונו ) כשהוא קורא סיפור.
* עודד אותו "לכתוב" על-ידי שימוש במגוון צבעי כתיבה.
* למד ילד בוגר יותר טכניקות של "מיפוי החשיבה" , על מנת לסייע לו לקרוא ולהפיק מידע מורכב (תוכל להיעזר במורה כדי למצוא חומרים העוסקים במיפוי חשיבה. גם האינטרנט יהא לך לעזר).
* עזור לו למצוא סרטים, סרטי וידאו ומחזות, הנלמדים בכיתה כסיפורים. עודד אותו לצפות
בהם כדי לחזק את מה שלמד בכיתה. 
 
הלומד השמיעתי 
30% מהאוכלוסייה הם לומדים שמיעתיים.
ללומד השמיעתי קל יותר לקבל מידע חדש באמצעות המילה המדוברת.
הוא חושב במילים ויכול להסביר היטב מושגים, ועל כן הדרך הטובה ביותר שבה הוא לומד היא דרך הרצאות, דיונים, דיבורים, שיחות והקשבה לדוברים אחרים. הוא מפרש את המובן הסמוי של נאום או דיבור של מישהו על-ידי הקשבה לטון הדיבור, לקצב, למהירות ולניואנסים אחרים של הדיבור.
מכיוון שכשריו השמיעתיים מפותחים, כישוריו הבולטים הם דיבור, כתיבה, סיפור סיפורים, הבנת משמעות הלשון – תחביר ומילים והשימוש בשפה. 
 
איך תבחין בו?
* הוא מדבר בקול רם וקצבי.
* מאזין בסבלנות להרצאות.
* מתייחס לכל שינוי קל באינטונציה בקולו של הדובר.
* נהנה להקשיב לאחרים, אבל מחכה בקוצר רוח לאפשרות שלו לדבר.
* יש לו זיכרון מופלא לשמות, לתאריכים ולטריוויה.
* כשאינו פעיל הוא נוטה לדבר אל עצמו או עם אחרים.
* כשכועס – מתפרץ.
* הוא מעדיף שיחות טלפון על-פני שיחה ישירה.
* זוכר שמות ואינו זוכר פני אנשים. זוכר על מה דיבר איתם.
* יכול לדבר בשטף, ללא הכנה ולאלתר במקום תוך כדי עמידה על רגליו: הוא יסביר דברים וינסה (ולרוב גם יצליח) לשכנע אחרים להסכים לנקודת הראות שלו.
* אוהב להשתעשע במשחקי מילים.
* בעל חוש הומור.
* מתגמל ומביע תודה לאנשים במחמאה מילולית.
* אוהב לקבל הנחיות מילוליות או שיחות הכוון עם מישהו אחר, לפני שהוא עושה משהו בפעם הראשונה.
* כשיצטרך להגיע למקום כלשהו ויאבד את דרכו, יעדיף שיגידו לו איך להגיע לשם.
* שם לב לצלילים בסביבה.
* מעדיף להאזין למוסיקה או לרדיו, להתרגעות.
* נהנה להשתמש בהקלטות וברשמקול, ולעתים קרובות יהא בעל כשרונות מוסיקליים.
* אוהב להאזין למוסיקה כרקע בסביבה הלימודית שלו.
* יכול להיות קורא טוב, אף-על-פי שחלק מהם בכל-זאת יעדיף את המילה המדוברת.
תבחין בו גם על-פי דיבורו
משתמש לעתים קרובות במילים כמו "שומע", "חושב", "טון"... "זה נשמע נכון". "זה מצלצל מוכר". "אני שומע / מקשיב למה שאתה אומר".
 
הוא יעדיף להשתמש בטכניקות הלמידה המתאימות לו
* לשמוע בבהירות את כל החומר הנלמד. למידע כתוב יש משמעות קטנה בעבורו – הוא יעדיף להקשיב לו ואחר-כך לכתוב הערות על מה ששמע .
* ימקם את עצמו בכיתה כך שיוכל לשמוע את ההרצאות ולסקור אותן בתכיפות.
* יאזין להרצאות מוקלטות שעליהן הוסיף והקליט את ההערות שלו להרצאה.
* יתמצת במילים שלו את מה שקרא, ויקליט את התמצית.
* ישתמש ברשמקול לחיזוק חומרי למידה כתובים ויסביר בקול מושגים. זה יכול להיות גם בזמן נסיעה, טיול או פעילות פנאי אחרת.
* ילמד בקבוצות למידה כדי:
לדון בחומרים כתובים או כדי להכין שאלות משוערות למבחן.
לקרוא בקול חומר כתוב, או להגיד בקולו את מה שלמד, או להסביר למישהו אחר את         הנושא, הרעיון.
     -     לשנן בקול עם מישהו נוסף, לצורך תרגול, מילים או הרצאות.
* יתאר למי שלא היה נוכח – חבר או מישהו במשפחה – את השקפים, התמונות ופרטי המידע
החזותיים האחרים שהוצגו בכיתה.
* יתמלל בקולו הפנימי את מה שהוא לומד.
* ישנן הנחיות מילוליות ויכתוב אותן.
* יקרא לעצמו בקול מבחנים כתובים.
* יוליך אצבע על פני השורות כדי להימנע מדילוג עליהן.
* יעדיף ראיונות, דוחות מילוליים ומבחן בעל-פה, אם ניתנת בחירה.
* יקרא לעצמו בקול.
 
אסטרטגיות למידה
כדי ללמוד בצורה הטובה ביותר – הלומד השמיעתי צריך:
- לשמוע את כל הנלמד – להיות נוכח בהרצאות, בשיעורים, בדיונים ובהנחיות.
- להשלים בעזרת חברים או ספרים את החסר ברשום אצלו, משום שבגלל העדפת השמיעה
יהיה הרישום שלו בשיעור, שנעשה תוך כדי האזנה, לקוי.
- ללמוד בקבוצות – קטנות או גדולות – כדי לדון בנושאים שנלמדים עם חברים או עם המורה.
- לזכור את הדוגמאות המעניינות, הבדיחות והסיפורים ששולבו בשיעור.
- להשתמש בקריאה קולית ככל האפשר.
- ללמוד בעזרת רשמקול ככל האפשר.
 
 
מתמטיקה
השתמש בכל טכניקות הלמידה שתוארו לעיל, והוסף עליהן את אלה:
- קרא בקול לעצמך, או ל"מאזין" הלומד איתך, את מילות הבעיה, ואחר-כך ערוך תכנון אסטרטגי לפתרונה, גם זאת בקול.
- הסבר בעל-פה ובקול את דרך פתרון הבעיה.
- עקוב אחרי הרצף כשאתה פותר בעיה:
 * התבונן בה.
 * חזור עליה בקול רם.
 * עצום את עיניך וחזור בקול.
 * כתוב את התשובה.
 * אם התשובה אינה נכונה, חזור על התשובה הנכונה בקול רם.
- השתמש ברשמקול לחיזוק החומרים שבספר הלימוד. הקלט את החומר שאתה קורא ואת
ההסבר למושגים שבהם אתה פוגש תוך כדי הקריאה.
- השתמש בכרטיסי הברקה שמציגים את הבעיה מצדו האחד של הכרטיס ואת הפתרון, התשובה, מהצד האחר. קרא את שני הצדדים, עצום עיניים וחזור על שניהם פעמים אחדות בקול רם. אחרי כמה כרטיסים הפוך אותם כך שצד הבעיה יהיה גלוי, ונסה לפתור אותה בכוחות עצמך.
- נתח בזהירות טעויות מתמטיות, מפני שהן יכולות לשקף דפוסים עקביים של טעויות, למשל: חוסר תשומת-לב לסימנים, בלבול בין מספרים דומים וכיוצא באלו.
 - כשאתה פותר בעיה שלבית, לזכירת הרצף: רשום את רצף הצעדים לכיוון הפתרון בצורת משפטים. קרא אותם בקול.
 
ספרות, קריאה
- בזמן הקריאה השתמש, כשאפשר, באצבע או בכל כלי בעל קצה מחודד, עיפרון למשל, כדי לעקוב אחרי השורות או המילים, כדי להימנע מדילוג עליהן.
- כשאתה משנן חומר, קרא בקול כך שקולך יחזק עובדות מסוימות. חזור על תהליך זה.
- דון בחומרים הכתובים ושוחח עליהם בקבוצת למידה או עם תלמיד אחר.
- כדי לזכור חומר, השתמש במילים המקשרות את התכנים באסוציאציות.
 
כתיב, כתיבה
מאחר שאתה מאיית מילים במדויק ובקלות, מפני שאתה יכול להבחין בצלילים השונים שלהן – כדאי לך ללמוד באופן שמיעתי:
- הקלט את המילים שברצונך ללמוד לאיית:
אמור בקול כל מילה, איית אותה בקול רם, ולבסוף הקשב לעצמך ברשמקול עד שתדע את הכתיב הנכון.
- כשעליך לכתוב חיבור, כתבה או מאמר עמדה, ערוך סיעור מוחין לעצמך, הקלט את כל הרעיונות העולים בראשך, הקשב להקלטה, והשתמש בה כדי ליצור ראשי פרקים לכתיבתך או טיוטה ראשונית בעבורה.
- אמור בקול את המשפט לפני שאתה כותב אותו ואחרי שכתבת אותו.
 
הוא מתקשה בבית-הספר:
כשיש לקרוא במהירות. הוא קורא לאט יותר מהקורא החזותי.
כשעליו לקרוא בשקט זמן ממושך.
כשיש לקרוא הוראות, לשים לב לאילוסטרציות.
כשעליו להיבחן במבחנים שמוגבלים בזמן – כשעליו גם לקרוא וגם לכתוב.
הוא מתקשה לחיות עם שקט כפוי בכיתה.
כשעליו לחכות עד שהמורה תגמור לדבר,  כדי שיוכל לדבר בעצמו.
הוא מתקשה להבחין בפרטים משמעותיים.
הוא מתקשה להימנע מביטוי רגשות באופן מילולי.
דעתו מוסחת בקלות על-ידי קולות.
 
איך תוכל לעודד חשיבה בעבור סגנון למידה כזה?
* עודד את ילדך לנסח בעיות מילוליות בכוחות עצמו.
* אפשר לו להכתיב לך סיפור בעוד הוא עוקב אחרי מלאכת הכתיבה או ההדפסה שלך.
* קרא סיפור בקול יחד איתו, והקלט את המפגש המשותף. השמע את ההקלטה בשלב מאוחר 
יותר.
* קח בהשאלה או קנה למענו ספרים מוקלטים.
 
עוד על למידה וסגנונות למידה בספרה של עדנה עינב
הורים במבוך באתר יסוד